מה הפרטים שהכי חשוב להכיר כשמגיעים לעיר חדשה? מהם הרחובות הראשיים? איפה נמצאים מרכזי החינוך? אולי כדאי להתעניין מה רמת המחויבות של העיר לשמירה על הסביבה או עד כמה היא מאפשרת אורח חיים ספורטיבי או בריא?
בקורס שעוסק בכישורי חשיבה מודיעיניים לילדים אני מקדיש את אחד המפגשים לנושא "מודיעין שטח", ואנחנו לומדים ביחד איך להכיר עיר שפוגשים אותה בפעם הראשונה – מה השאלות שנרצה לענות עליהן ואיפה אפשר למצוא את התשובות עליהן. החלק האהוב עליי במפגש הוא זה שבו אנו מציג צללית של גבולות העיר, ומבקש מהילדים לדמיין מה הם רואים בצללית הזו.
הנה הדוגמה הכי מובהקת בעיניי לעיר שהשטח שלה הוא בעל צורה מיוחדת, ואין פלא שרוב התשובות הן שהיא דומה לכלבלב. לא מאמינים לי? תסתכלו בגוגל מפות!
אגב, ברמת גן יש כ- 11,000 כלבים וכ- 19% מבתי האב בעיר מחזיקים בכלב! אולי זו הסיבה לכך שהעירייה אישרה בניית מאגר DNA לכלבים.
גם להוד השרון יש צורה די מיוחדת, שמאפשרת לראות בה מגוון די רחב של אפשרויות. בתמונה האמצעית אפשר לראות את גבולות העיר ומשני הצדדים – שתי אסוציאציות שנתקלתי בהן בשנתיים האחרונות.
צריך לומר את האמת – לרוב היישובים יש צללית די משעממת. הם תחומים בקווים ישרים, וגם אם הצורה המקורית שלהם היתה ייחודית, עם השנים היא השתנתה והפכה פרקטית יותר (למשל בגלל שהיה צורך להגדיר גבולות מוניציפליים בינם לבין יישובים סמוכים, או בגלל בנייה של שכונות נוספות). אפילו המושב נהלל, שמוכר לרבים מאתנו כבעל צורה עגולה ושיוויונית, הוא כבר לא עגול לגמרי.
אבל מה קורה כשמסתכלים על העיר לא כצללית, אלא מבקשים מהילדים להפוך את היישוב שלהם למה שהם רוצים? התשובה היא פשוטה – הם מוכיחים לנו שוב שיישוב ודמיון הם שניהם יצורים חיים. הנה כמה תוצאות נבחרות של כמה קבוצות ילדים מגני תקווה (גילאים שונים). אבל מה קורה כשמסתכלים על העיר לא בתור צללית, אלא מבקשים מהילדים להפוך את היישוב שלהם למה שהם רוצים? התשובה היא פשוטה – הם מוכיחים לנו שוב שיישוב ודמיון שניהם יצורים חיים. הנה כמה תוצאות נבחרות של כמה קבוצות ילדים מגני תקווה (גילאים שונים). מצליחים לזהות את החלק המשותף בציורים, שהוא הגבולות המקוריים של גני תקווה?
באופן טבעי, חלק לא קטן מהציורים הפכו את גני תקווה לבעלי חיים (אמיתיים או מדומיינים). אחרים התייחסו ראו בה משהו שקרוב יותר למהות של יישוב וציירו בתים ורחובות או התרחקו ממנה ומצאו בה דמות אנושית או חפצים דוממים. יש עוד הרבה דברים מעניינים לומר על הציורים האלו, אבל אני אשאיר לכם להתרשם מהם בעצמכם.
באופן אישי שמחתי לראות שוב שילדים לא בהכרח מכירים בגבולות שמישהו אחר צייר עבורם או בכיוון המקורי של המפה. אם הדמיון שלהם יצא מחוץ לגבולות היישוב או גרם להם לסובב את המפה על הצד – זה רק הפך את הציור למעניין יותר!
והנה אוסף קצת יותר מורחב של תוצרים מהמשימה הזו, שבה גם ביקשתי מהם לחתום את חתימת האמן או האמנית, כדי שיום אחד אוכל לומר שהכרתי אותם בתחילת דרכם.
למי שרוצה לראות את האוסף המלא – מוזמנים ליצור קשר. עד כאן להפעם.
למי שרוצה לראות את האוסף המלא – מוזמנים ליצור קשר.
עד כאן להפעם.