מאת אלי מנשהאוף ואלון ששון*
כל חג יהודי הוא הזדמנות מצויינת למבט מחודש על המקורות. אירועים היסטוריים, מנהגים ומשפטי חכמה מקבלים בכל שנה משמעות נוספת, שנגזרת מהחיבור שלהם עם התפתחויות עדכניות בתחומי החברה, המדע, הפוליטיקה, הטכנולוגיה ובעצם – עם מה לא? בנוסף, נדמה שהמאגר העצום של ההיסטוריה היהודית הולך ומשתבח ככל שמצליבים אותו עם תחומי חיים שונים ומגוונים.
הפעם איתגרנו את עצמנו למצוא לקחים ותובנות ניהוליות במקורות היהודיים. בחרנו שמונה פתגמים, אימרות ועצות חכמות, וחיפשנו את המקבילה שלהן בעולמות הניהול של ימינו. תתפלאו לקרוא שהמשימה היתה קלה למדי! עבור כל אחד ממשפטי החכמה מצאנו יותר מדוגמא אחת של כלים, שיטות ותפיסות מעולם הניהול, שפותחו מאות או אלפי שנים אחרי הניסוח המקורי.
בואו נצא לדרך.
תפסת מרובה לא תפסת
בבלי, מסכת סוכה, דף ה, עמוד א
מקורו של הניב בדבריו של רבי עקיבא בספרא, מדרש ההלכה על ספר ויקרא. משמעותו היא שמי שמנסה להשיג יותר מדי עלול לאבד את מה שכבר השיג, או למצוא את עצמו בלי כלום. בתלמוד שימש כלל זה כדי להסביר פרשנויות מצמצמות של חז"ל לפסוקים שונים, אבל בתרבות היהודית ובשפה המדוברת הוא משמש גם כמסר של מיקוד בדברים החשובים באמת.
איך זה קשור לניהול? זה די פשוט. סדרי עדיפויות!
מיקוד וקביעת סדרי עדיפויות הם אחד הכלים הבסיסיים ביותר שנדרשים לכל אחד מאתנו באופן אישי, ובמיוחד מנהלים שאחראים על קביעת סדר היום של קבוצות אנשים ושל ארגונים שלמים. שיטות רבות של תיעדוף ומיקוד משימות פותחו לאורך השנים: מטריצת אייזנהאור, שמסייעת למקם משימות שונות על צירים של חשיבות ודחיפות; הגישה של מארק טוויין, לפיה הדבר הראשון שעושים כל יום הוא לאכול את הצפרדע הכי גדולה (כלומר המשימה הכי קשה); סיווג משימות לפי יחס עלות-תועלת ועוד.
אנחנו בחרנו להציג מתוכן את המטריצה שמצליבה בין עלות (Cost) לבין ההשפעה (Impact) שמשמשת לרוב בעולם ניהול הפרויקטים לזהות את הסוגים השונים של היוזמות שעומדות בפנינו ולהתאים לכל אחת מהן את דרך הטיפול המתאימה ביותר.
צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים
מסכת ברכות לה, ע"ב
ההסבר לביטוי התלמודי הינו שאלוהים מאפשר לצדיקים להתמקד בעיקר, בתורה, על חשבון התפל – העבודות היומיומיות כמו זריעה או קצירה. זהו מעין "בונוס" לעובדים הטובים בדמות פינוי זמנם ממה שאינו מוקד העשיה שלהם.
איך זה קשור לניהול? במקרה הזה הלכנו על המשמעות המילולית של הביטוי.
בהמשך ישיר לסוגית התיעדוף והמיקוד מהביטוי הקודם, אחד האתגרים הניהוליים המשמעותיים הוא להבחין בין משימות הליבה של הארגון, הקבוצה או הצוות שלך לבין משימות שניתן לבצע במיקור חוץ (Outsourcing). מה שנתפס בעבר כמותרות שרק חברות גדולות יכולות להרשות לעצמן, הפך להיות מזמן לכלי מרכזי במיקוד של כל צוות במשימות שרק הוא יכול לבצע. אפילו חברות סטארטאפ קטנות מתבססות על שירותים ותשתיות חיצוניות שניתן לקנות תמורת תשלום, ע"מ לאפשר לכח האדם שלהן להתמקד בערך המוסף שלהם. בשנים האחרונות אף התפתח שוק אינטרנטי שלם של מיקור המונים (Crowdsourcing), דוגמת Mechanical Turk של אמזון, למשל עבור עבודות פשוטות שעדין לא ניתן למכן מחד ולא נכון להשקיע בהן שעות של חברי הצוות עצמם.
אַ מענטש טראַכט און גאָט לאַכט – אדם מתכנן ואלוהים צוחק
עממי
המשפט האידי המשעשע, כשמה של ההצגה המוסיקלית שהועלתה בתיאטרון היהודי יידישפיל, מבטא כנראה אמת נצחית. החל מימיהם הראשונים של אדם וחוה בגן עדן ברור לנו שכאשר אנחנו עסוקים בלתכנן תכניות – יש תמונה רחבה יותר שאנחנו לא מכירים או לא מבינים אותה. מבחינה זו, בכלל לא משנה אם אלוהים הוא הצוחק או הגורל – המסר זהה. לביטוי הזה יש עוד לא מעט מקבילות בתרבות הפופולרית, אבל אנחנו נדבק בהומור יהודי ונצטט את וודי אלן, שאמר: "If you want to make god laugh – tell him about your plans".
איך זה קשור לניהול? בהבנת אופן ההתמודדות עם מציאות משתנה ועם אי-ודאות.
תהליכי התכנון של ארגונים עברו טלטלות עצומות בעשורים האחרונים. בכל סוגי הארגונים – גדולים וקטנים, ציבוריים ופרטיים, חברות מוצר וחברות שירותים – מבינים היום שאופק התכנון הודאי התקצר משמעותית: מעשרות שנים לשנים בודדות, לחודשים ספורים ובמקרים מסויימים גם לימים בודדים. מתודולוגיות תכנון דינמי החליפו את התכניות הרב-שנתיות הקשיחות, ומנגנונים של למידה מתמדת של הסביבה ומשוב שמזין את המשך תהליכי הפיתוח חלחלו מעולמות הטכנולוגיה לגופים ציבוריים וממשלתיים. אנחנו אולחי לא יודעים מי צוחק כשאנחנו מתכננים, אבל לפחות נהיה מוכנים לשינוי מהיר כשזה יקרה.
שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו
קהלת, פרק י"א, פסוק א
הביטוי המקראי מייעץ לאדם להתנהג בצורה אדיבה, כי בעתיד הוא יקבל על כך גמול. יש המפרשים את האדיבות במשמעות של מתן צדקה או תרומה לנזקקים; יש גם המפרשים את הפסוק כהמלצה להשקעה כלכלית, דוגמת זריעה במקום שיש בו נביעת מים, כך שגם בשנת בצורת תצמח התבואה. המשמעות המקורית היא נתינה חיובית על מנת לקבל בעתיד את תמורתה, אך כיום משמש הפסוק גם במובן של השקעה מפוקפקת (כמו פרוטקציה או אפילו עשיית טובה למישהו בעמדת מפתח) על מנת לקצור את פירותיה הבאושים בעתיד.
איך זה קשור לניהול? תשאלו כל מי שעוסק בהון סיכון.
העולם הכלכלי מבוסס על השקעות שאנו מבצעים היום – בדמות כסף, פיתוח מוצרים חדשים, פרויקטי תשתית, הכשרות ועוד – על מנת שתצמח מהן תועלת גדולה יותר (ריבית) בעתיד. בעולם ההון-סיכון המרכיב הזה מקבל משנה תוקף: הציפיות של משקיעים היא שעל כל דולר שהם מקצים היום לפיתוח סטארטאפ חדשני הם יוכלו לקצור 3, 5 או 10 דולרים בעתיד. נכון, רובן של חברות הסטארטאפ לא יניבו את התשואה הזו, אבל בסל ההשקעות השלם יהיו חברות בודדות שיצדיקו את ההשקעה בכל הסל.
למרות שאפשר לתרגם את הפתגם לעולם ההון-סיכון כולו, משמעות קרובה יותר לזו המקורית אפשר למצוא בתחום השקעות ה- Impact. תחום זה צובר תאוצה רבה בשנים האחרונות, כאשר המיקוד שלו הינו בהשקעות שנועדו לא רק להניב רווח כספי, אלא גם ליצור השפעה חברתית או סביבתית משמעותית: חינוך, שיוויון, סביבה, רווחה ועוד – השקעה בהן היום נועדה, מילולית, לאפשר לנו למצוא את ההשקעה בדמות הלחם שלנו בעוד מספר שנים.
מכל מלמדיי השכלתי
תהילים קי"ט, צ"ט
הביטוי הרווח מעיד על כך שגם אדם חכם וידען יכול לללמוד מכל אחד, כולל מאנשים שלא ציפה ללמוד מהם. העקרון של למידה מאחרים נפוץ מאד אצל חז"ל ומופיע בגרסאות שונות, דוגמת "איזהו חכם? הלומד מכל אדם" במסכת אבות; "עשה לך רב", גם הוא במסכת אבות; ועוד.
איך זה קשור לניהול? תשאלו כל מנטור.
בעבר היתה נטיה לראות את עולם הניהול כמערכת היררכית, המבוססת על צבירת ידע וכוח ככל שמתקדמים בסולם הדרגות. לפי תפיסה כזו, יש מקום מצומצם מאד ללמידה מעמיתים או מכפיפים. התפתחויות בעולמות החינוך מחד והניהול מאידך הפכו את החניכה והמנטורינג למקובלים מאד בעולם העבודה, אך בבסיסם הם עדין היו תהליכי לימוד Top-Down. הטבע האמיתי של המנטורינג נחשף בהדרגה בשנים האחרונות והפך את הפרקטיקה הנפוצה הזו לתהליך מתמשך של למידה הדדית. לא עוד מורה ותלמיד, חונך ונחנך, אלא פעילות משותפת שבה המנטור נתרם ולומד לא פחות מהמנטי באמצעות שאילת השאלות, משוב, הזדמנות להתבוננות חוזרת לא שיפוטית על פעולותיו שלו ועוד.
הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים
מסכת אבות, פרק ד, משנה ט"ו
הפתגם שלפיו עדיף להיות הקטן מבין הגדולים ולא הגדול מבין הקטנים נשמע לנו טבעי, אך מה אם נספר לכם כי הגרסה הרומית המוקדמת יותר גרסה ההיפך? לרמב"ם, בכל אופן, לא היו ספקות בעניין והוא פירש כי עדיף לו לאדם ללמוד ממי שגדול ממנו בידע, מאשר ללמד את מי שקטן ממנו בידע, כי במקרה הראשון הוא יחכים, ואילו במקרה השני הוא יפסיד.
איך זה קשור לניהול? הדורות הצעירים של העובדים, שלקחו על עצמם אחריות אישית לפיתוח הקריירה המקצועית שלהם, לימדו אותנו שיעור חשוב בנושא.
אחד המאפיינים המשמעותיים ביותר בעולם העבודה כיום הוא ריבוי קריירות והחלפת מקומות עבודה בתדירות שנראית לבני הדור הקודם מסחררת. אפשר לדון ארוכות על התופעה והשלכותיה, אך מה שברור הוא שהיא מטילה אחריות כבדה על כל אחד מהעובדים לדאוג למסלול הפיתוח האישי שלו ולא לסמוך רק על מקום העבודה שידאג להכשרה, להתפתחות ולזיהוי ההזדמנויות הבאות עבורו. במצב עניינים כזה, עובדים רבים, ובמיוחד הצעירים שבהם, מעדיפים לחפש מקומות שבהם נמצאים אנשים בעלי ידע ונסיון רב מהם, על מנת שיוכלו ללמוד מהם ולפתח לעצמם אופק מקצועי. הם רוצים לעבוד בצוותים שבהם יש את מי לשאול שאלות שדורשות נסיון או ראייה רחבה, מפני שהדבר מסמל עבורם פוטנציאל של צמיחה ומקום לשאוף אליו. תביטו סביבכם – אם אתם אלו שמגיעים אליהם תמיד כדי לשאול שאלות זו יכולה להיות אינדיקציה טובה למקצועיות שלכם וליכולת שלכם לתרום לאחרים, אבל מה לגבי פוטנציאל הצמיחה שלכם?
צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, רשע ורע לו
מסכת אבות, דף ז', ע"ו
הביטוי "צדיק ורע לו" מייצג את אחת השאלות המרכזיות בתורת הגמול ביהדות. בגמרא משה הוא זה שמפנה אל אלוהים את השאלה בנוסח המלא שלה, בתהיה כיצד יתכנו מצבים שרירותיים כאלו, בהם יש פער בין ההכוונה של האל לבין מקרי עוול. למעשה, כל ספר איוב מוקדש לשאלה זו, והוא מסתיים במסקנה שאיוב לא חטא, ומצד שני לא ניתנת תשובה מדוע נענש אלא תוכחה שאיננו יכול להבין את מעשה האל.
איך זה קשור לניהול? אי הידיעה או אי ההבנה הם חלק אינטגרלי מתהליכי תכנון, כפי שאפשר ללמוד מהעולם המודיעיני
לנו הדבר הזכיר את דבריו של שר ההגנה האמריקאי לשעבר, דונלד רמספלד, בשנת 2002. רמספלד נשאל אז על היעדר ההוכחות לכך שהממשלה העיראקית סיפקה נשק להשמדה המונית לארגוני טרור. בתשובה שלו הוא הציג את ארבע הקטגוריות של הידע או היעדר הידע שלנו, וציין כי הקבוצה האחרונה – הדברים שאנחנו לא יודעים שאיננו יודעים אותם – היא זו שמטרידה אותו במיוחד.
הביטוי Unknown Unknowns התפרסם אמנם בהקשר המודיעיני-פוליטי, אך מקורו בכלל במושג "חלון גו'הרי" מתחום הפסיכולוגיה, והוא משמש היום גם בעולם ניהול הפרויקטים והתכנון האסטרטגי:
המונח Known Unknowns משמש לתיאור הסיכונים שאנו מודעים לקיומם אך לא תמיד יכולים להבין אותם או לצפות מתי יקרו.
המונח Unknown Unknowns, לעומת זאת, מתייחס לסיכונים שהם כל כך בלתי צפויים עד שאיננו מעלים אותם כלל על דעתנו, ולפיכך לא ניתן להתכונן אליהם. מה שניתן לעשות הוא להתכונן להתמודדות עם סוג כזה של "הפתעות".
Le mieux est l'ennemi du bien - הטוב מאד הוא האויב של הטוב
וולטר, La Bégueule
אוקיי, וולטר הוא לא בדיוק חלק מהמקורות היהודיים, אבל החלטנו לכלול אותו ברשימה, במסגרת עיון מחודש במשפטי חכמה ותיקים. משמעות הפתגם היא שחתירה לשלמות וקפדנות יתרה עלולה דוקא להזיק ולמנוע את השלמת המשימה, או לעלות לנו במשאבים רבים מדי שאינם מוצדקים בבחינת יחס עלות-תועלת.
לפתגם יש גם גרסאות מוקדמות יותר, כמו "טוב יהלום פגום מחלוק נחל מושלם" של קונפוציוס. אפשר בהחלט גם לזהות קווי דמיון לביטוי שכבר עסקנו בו כאן "תפסת מרובה לא תפסת".
איך זה קשור לניהול? אפשר לתת על זה תשובה של 80% והיא תהיה טובה דיה, כמו שלימד אותנו פארטו.
עקרון פארטו, על שמו של הכלכלן, המהנדס והסוציולוג האיטלקי וילפרדו פארטו. פארטו גילה, למשל, שבתהליכי בקרת איכות ניתן לפתור 80% מהבעיות על ידי טיפול ב- 20% מהגורמים. על מנת להשלים את הטיפול ביתר 20% מהבעיות (ובכך לשפר את המוצר מ"טוב" ל"טוב מאד") תידרש כמות משאבים גדולה, שכלל לא בטוח שכדאי להשקיע אותם.
למעשה, עקרון פארטו הוא כלל אצבע שניתן לזהות בהרבה מאד תופעות כלכליות, הנדסיות, חברתיות ועוד: 20% מהלקוחות של עסק מהווים 80% מההכנסות שלו; 20% מהקשרים החברתיים שלנו תורמים ל- 80% מהאושר שלנו; ועוד. הנה רשימה של 100 דוגמאות למימוש של העקרון בתחומי חיים שונים.
האם תמיד כדאי להסתפק ב"טוב"? לא, אבל הידיעה שלפעמים זו יכולה להיות נקודת עצירה לגיטימית בפרויקט על מנת לאפשר להמשיך קדימה לשלבים הבאים פותחת אפשרויות ניהוליות רחבות יותר מאשר הגישה הפרפקציוניסטית.
עד כאן להפעם.
אלי מנשהאוף הוא מנהל אסטרטגיה ושותפויות, חבר בועדת החדשנות באיגוד הדירקטורים בישראל. מומחה בתורת ההחלטות בניהול פרויקטים, יזם, מרצה ויועץ מנוסה
אלון ששון הוא מומחה יזמות וחדשנות, מנהל בכיר לשעבר במשרד ראש הממשלה בתחומי מחקר טכנולוגי ותכנון אסטרטגי