יוניקורנים נולדים בסין

יוניקורנים נולדים בסין

היוניקורן הזה הוא מעמק הסיליקון, בוודאות! אני יודע את זה כי מצאתי אותו בחנות צעצועים בסן פרנסיסקו לפני שנתיים, בערך שעתיים לפני שעליתי על הטיסה בחזרה לארץ. אני יודע שקשה למצוא אותם, אז החלטתי להשקיע את ה- 4.99$ הדרושים ולהגשים את החלום של כל יזם: להיות הבעלים של חד קרן.

חד הקרן החמוד הזה מצא עד מהרה את מקומו בין יתר בובות הפרווה הממש-ממש-חמודות שאין לך מה לעשות איתן אבל אין לך לב לזרוק. שלפתי אותו משם היום אחרי שבשבועות האחרונים קיבלנו שוב ושוב תזכורות שגם בימי קורונה אפשר להפוך ליוניקורן ישראלי. הנה רשימה חלקית:

ינואר 2020: קרן ההשקעות האמריקאית רוכשת את חברת הסייבר הישראל Armis תמורת מילארד דולר.

ינואר 2020: קרן אינסייט מגייסת 100 מיליון דולר לחברת הבינה העסקית Sisense לפי שווי של 1.1 מילארד דולר.

פברואר 2020: קרן אינסייט משקיעה 200 מיליון דולר בחברת הסייבר הישראלית SentinelOne לפי שווי של 1.2 מילארד דולר.

מרץ 2020: חברת הסייבר CheckMarks חתמה על הסכם מכירתה תמורת 1.15 מילארד דולר.

אפריל 2020: חברת האחסון Vast Data גייסה 100 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מילארד דולר.

הבנו את העקרון, נכון? נראה שזו הזדמנות טובה להבין למה דוקא זה המונח שנבחר לתאר את אחת התופעות המרתקות של עולם היזמות ואם באמת כל כך קשה למצוא אחד כזה במציאות, אז מתחילים.

טוב לדעת 1: קל לזהות חד קרן, אבל קשה להגדיר אותו

אם מישהו לא נתקל עדין ב"חד קרן" שאינו בובת פרווה או דמות מצוירת – הנה יישור קו חובה (זה בכל זאת הבלוג של "אלסא יזמות צעירה"…).

חד קרן הוא כינוי לחברת הזנק (סטארטאפ) פרטית שהשווי שלה מוערך ביותר ממיליארד דולר. המונח הזה בהקשר של סטארטאפים הוא חדש יחסית, ומי שטבעה אותו ב- 2013 היא משקיעת ההון סיכון האמריקאית איילין לי. היא סיפרה שבחרה בשם הייחודי כדי להדגיש עד כמה נדירות החברות שזו מידת הצלחתן.

כולכם מכירים את Airbnb ואת Gett, אבל רשימת חדי הקרן בעולם כוללת גם שמות שאולי פחות מוכרים לאוזן הישראלית כמו Klarna השבדית או Swiggi מהודו.

אז עכשיו ברור לנו איך מגדירים מי נחשב חד קרן ומי לא? עדין לא לגמרי… את המחקר ערכה איילין לי באמצעות קרן ההשקעות שלה, קאובוי ונצ'רס. היא ביקשה לבחון את הסבירות של חברות סטארטאפ להגיע לשווי שוק של מילארד דולר ומעלה, כמו פייסבוק ולינקדאין שכולם הסתכלו עליהן בקנאה. נתון כזה יעזור לקרנות הון סיכון להבין מה הסיכוי שלהן להרויח את הכסף שהשקיעו באותן חברות וגם לצבור רווחים.

בהגדרה המקורית של חדי קרן נכללו גם חברות פרטיות וגם חברות ציבוריות שהונפקו בבורסה תמורת יותר ממיליארד דולר. היום מקובל שההגדרה מתייחסת רק לחברות פרטיות. למעשה, כשחברה מונפקת בבורסה היא "יוצאת" מההגדרה של חד קרן. זו הסיבה שלא תמצאו יותר ברשימת היוניקורנים הישראלית את מובילאיי, שהונפקה ב- 2014 תמורת 5.3 מילארד דולר, ולא את מלאנוקס, ששווה כמעט 7 מילאר דולר או ווייז.

ואם כבר הגדרות – איילין לי התייחסה במקור רק לסטארטאפים אמריקאים. אז מה? היום משתמשים במונח הזה לחברות מכל העולם. כשהמותג מצליח – כולם רוצים להשתמש בו.

טוב לדעת 2: מה הסיכוי להיות חד קרן?

אתם בטח רוצים לדעת אם באמת קשה להיות חד קרן. אז זהו, שכן. קשה מאד אפילו.

בבדיקה הראשונה של לי, היא מצאה שרק 39 חברות אמריקאיות מתוך כ- 60,000 חברות איטנרנט ותוכנה שנולדו בעשר השנים שקדמו לכך הגיעו לשווי הנכסף של מיליארד דולר! זה אומר שבאמת היה מדובר במועדון סגור ואקסקלוסיבי, שההסתברות להכנס אליו נמוכה. כמה נמוכה?

ההסתברות היא 0.07%. זה אומר חברה אחת מתוך 1538 חברות שהוקמו.

הרבה יותר סביר שתיוולדו עם 11 אצבעות ברגליים או בידיים (הסיכוי הוא 1 ל- 500)

הרבה יותר סביר שסיבת המוות שלכם תהיה הרעלה (1 ל- 200)

יש סבירות גבוהה פי 10 שתתקבלו ללימודים באוניברסיטת סטנפורד שבעמק הסיליקון, בהנחה שנרשמתם כמובן.

הסטטיסטיקות היום מדברות כבר על אחוזים יותר גבוהים – בערך 0.14%, אבל גם זה אומר שצריך לעבוד ממש קשה.

למעשה יש בישראל אחוז גבוה יותר מאשר ברוב מדינות העולם של יוניקורנים – אתרי טכנולוגיה וכלכלה שונים כוללים חברות שונות ברשימת היוניקורנים, ועדין למעלה מ- 10 חברות ישראליות מתוך למעלה מ- 350 יוניקורנים בעולם זה הישג מכובד מאד!

אז מה ההסבר לכך שיש יותר ויותר יוניקורנים דוקא בישראל ודוקא בתקופה הזו? יש כאן שילוב של הרבה סיבות: הרבה כסף פנוי של משקיעים שמחפשים הזדמנויות טובות, מודל עסקי שמעדיף הכנסות ותפיסת נתח שוק על פני רווחים בפועל ועוד סיבות כלכליות רציניות – הנה ניתוח מאד מעניין בנושא בקישור הזה.

במחקר המקורי היו עוד המון דברים מעניינים על המאפיינים של הסטארטאפים שהצליחו, כמו מה מאפיין את היזמים, את הצוות ואת המודל העסקי. חלק מהמאפיינים השתנה מאז, אבל למי שרוצה לקרוא את כל תוצאות המחקר – אתם יותר ממוזמנים למצוא אותו בקישור הזה.

והנה פריט טריוויה חובה למי שחי בעולם היזמות: האם יש חברת סטארטאפ שהשם שלה הוא ממש "יוניקורן"? התשובה היא כן! ב- 2001 הקים היזם הישראלי צבי שרייבר סטארטאפ שעוסק בפתרונות מידע לעסקים בשם יוניקורן סולושנס. החברה שישבה בירושלים גייסה כספים והתפתחה, ואפילו נמכרה בסופו של דבר לחברת IBM – אקזיט כמו שכל יזם חולם עליו. למרות זאת, סכום המכירה של החברה הוערך בכ- 10 מיליון דולר. קצת רחוק מההגדרה של חד קרן…

טוב לדעת 3: יוניקורנים באמת מיוצרים בסין

אם היה למישהו ספק – בובת הפרווה בדמות חד קרן שנרכשה במיטב הדולרים שלי בסן פרנסיסקו, ארצות הברית, יוצרה בסין. למעשה, כ- 80% מהצעצועים בעולם מיוצרים על ידי מעל 10,000 יצרנים סיניים, כך שגם אם לא היתה תוית שמעידה על כך – יכולתי לנחש בסבירות גבוהה שזוהי מדינת המוצא שלה.

אבל זה נכון גם לגבי סטארטאפים שהם חדי קרן. אם רק לפני כמה שנים היה מדובר בתופעה מערבית, הרי שהיום שליש מכלל היוניקורנים הן חברות סיניות.

יותר מכך, שלוש החברות שמובילות את טבלת היוניקורנים הן סיניות, והן עוקפות את Airbnb, את חברת התשלומים האמריקאית Stripe ואת SpaceX של אילון מאסק.

מובילת הטבלה היא Ant Financial, שמוכרת יותר בשמה הקודם Ali Pay. קשה היום להסתדר בקניות בסין או מסין בלי להכיר את מנגנון התשלום שלה.

מיד אחריה ממוקמת ByteDance. אולי לא שמעתם על אפליקצית התוכן שלה טואו טיאו, אבל זוהי גם החברה שרכשה את Musical.ly, מיזגה אותה עם חברה אחרת בבעלותה ויצרה את האפליקציה ההיסטרית Tik Tok.

במקום השלישי נמצאת DiDi, ענקית התחבורה שמכונה לפעמים "אובר הסינית". עם נתח שוק של 90% בסין עצמה, נראה שיש לה עדין הרבה לאן לצמוח.

הגידול העצום בכמות חדי הקרן הסיניים בשנים האחרונות היא לא מקרית. הוא תוצאה של כמה וכמה מגמות שממשיכות לצבור תאוצה, ולמצב את סין לא רק כמרכז ייצור ותעשיה עולמי, אלא בחזית הטכנולוגיה המתקדמת:

קודם כל, תהליכי המודרניזציה המהירים בסין מביאים לצמיחה משמעותית: עליה בצריכה על חשבון השקעות, פריסה מהירה של אינטרנט מהיר קווי ונייד בכל רחבי המדינה ודור צעיר של משתמשי אינטרנט.

גורם נוסף הוא השקעות עצומות של החברות ושל המדינה בטכנולוגיות מתקדמות בכלל, ובתחום הבינה המלאכותית בפרט. סין שמה לעצמה למטרה להיות מובילה עולמית בתחום, והעובדה שחברות האינטרנט הן חברות שמבוססות על מידע רב שנאסף על משתמשים משתלבת בזה מצוין.

גם קרנות הון הסיכון מרחבי העולם מחפשות כל הזמן מקומות חדשים ומבטיחים להשקיע בהם, וסין היא אחת הבחירות הטבעיות בימינו.

אה, כן, יש גם את העניין הקטן הזה שסין עושה חיים קשים לחברות שאינן סיניות שרוצות להכנס למדינה, ובמקביל תומכת בחברות המקומיות – גם זה עוזר…

למי שמעוניין להרחיב – הנה ההסבר של חברת PWC לתופעה המרשימה הזו.

טוב לדעת 4: כמה זה בדיוק מיליארד?

דבר אחרון לפני שנפרדים: אני מניח שכולכם יודעים שהמונח האמריקאי למה שאנחנו קוראים לו מיליארד הוא Billion. מה שפחות מוכר הוא איך קוראים לשאר המספרים הגדולים יותר, ולמה בכלל יש להם שמות שונים בישראל, באירופה ובארה"ב…

הרי ברור לכולנו שיום אחד נגלה איזו טעות אסטרונומית ומישהו יאבד הרבה כסף בגלל היחידות השונות. כבר עכשיו ישנן חברות ששוות טריליון דולר, וההבדל בין טריליון אמריקאי לטריליון אירופי הוא – תחזיקו חזק – פי מיליון!!!

אז למי שרוצה להבין את שיטת השמות המוזרה הזו ולא לאבד אפסים בדרך, הנה הסבר פשוט שאני כתבתי

עד כאן להפעם.

לפוסט הזה יש 3 תגובות

כתיבת תגובה