ראיתם פעם מישהו אחר מציג את השקפים שאתם הכנתם? אם לא יצא לכם – ממליץ. זו דרך מצוינת ללמוד מה מתוכם עובד ומה לא.
עזי לוי ואני עובדים ביחד כבר כמעט שנתיים בפיתוח והעברה של סדנאות שימוש בבינה מלאכותית. השיטה הרגילה שלנו היא חשיבה משותפת, שאחריה כל אחד מכין לעצמו את השקפים ואת הדוגמאות ומעביר באופן עצמאי את הסדנאות. יצא לנו גם כמה פעמים להעביר במקביל סדנאות בשני חדרים סמוכים.
אבל מה קורה כשאנחנו מגיעים ביחד ליום שלם עם אותה קבוצה? לא ידענו אז החלטנו לנסות.
היום פגשנו את מהנדסי התנועה ומתכנני הערים של משרד התחבורה. איחדנו מצגות (ויתרתי על פאוארפוינט ושיתפנו קאנבה); איחדנו דוגמאות (עזי ויתר על ה- GPTs המושקעים שהוא בנה לטובת "יוני ציוני, נהג המונית שמסביר מושגי תחבורה" שאני בניתי); ויצאנו לדרך.
זו חוויה מרתקת לראות מישהו אחר מעביר פרק שאתה בנית: הוא לא מדגיש את אותן נקודות, הוא משתמש במטאפורות אחרות, זה לוקח לו חצי או כפול מהזמן שאתה מעביר את אותו פרק.
וזה נהדר!
קודם כל, כי חילקנו את היום בערך חצי-חצי, כך שלכל אחד יצא להיות גם צופה וגם מנחה; גם מעביר חומרים שהוא בנה אישית וגם כאלו ש"ירש" מהאחר.
יותר מזה, זו נקודת מבט חיצונית כמעט, שממנה אפשר לראות אם מה שבנית היה ברור, שימושי, אפקטיבי. קשה לנו לראות את הפערים במה שאנחנו בונים ומעבירים, אבל חוש הביקורת יאפשר לנו לזהות פערים כאלו אצל אחרים. מצד שני, ההערכה ההדדית תאפשר לנו ללמוד וללמד אחד את השני כדי לסגור את אותם פערים, ולדאוג שהתכנים החדשים של שנינו יהיו יותר טובים.
תודה להילה דובר על ההזמנה החוזרת, שאפו לאנשי התחבורה שלמדו להנדס גם פרומפטים ולא רק נת"צים, תח"צים ורק"לים. ניפגש בסדנה הבאה.