יום הולדת שמח, וירג'יניה אפגאר

יום הולדת שמח, וירג'יניה אפגאר

ב- 7 ביוני נחגוג יום הולדת לרופאה האמריקאית וירג'יניה אפגאר, שכל מי שנולד ב- 60 השנים האחרונות חייב לה תודה קטנה כבר מרגעי חייו הראשונים. בשנת 1953 היא הציעה לראשונה בדיקה פשוטה ואפקטיבית לבחינת מצבו הבריאותי של התינוק מיד לאחר הלידה, ובהדרגה הפכה הבדיקה לנפוצה בכל העולם.

רוב הפוסטים שעולים כאן עוסקים ביזמות שמבוססת על טכנולוגיות מתקדמות. אז מה עושה כאן שיטה לבחינת מצב התינוק שמבוססת בעיקר על הערכה אנושית? תקראו ותבינו שכל יזם יכול ללמוד הרבה מאד מאפגאר, ובמיוחד על חלוציות, נחישות ומענה חכם ופשוט לצרכי השוק.

טוב לדעת 1 – להיות ראשונה, ולפעמים גם יחידה

וירג'יניה אפגאר נולדה ב- 1909 בניו ג'רזי, ומגיל צעיר התעניינה במדע ובמחקר. היא הצטיינה בלימודים בתיכון, ולאחר מכן גם בקולג' מאונט הוליוק לרופאים ומנתחים באוניברסיטת קולומביה. ב- 1937 סיימה התמחות בכירורגיה באותה אוניברסיטה ושנה לאחר מכן החלה לנהל את תחום ההרדמה. בהמשך היתה גם המרדימה הראשית בבית החולים לנשים סלואן.

אם זה נראה לכם היום כמו מסלול רגיל של רופאה מצטיינת – מצוין! אבל רק כדי להבין את הרקע נזכיר שהיא היתה בין הנשים היחידות שהוכשרו בכירורגיה באותה עת. אפילו זכות הצבעה לנשים בארצות הברית התקבלה רק ב- 1920, כך שאין פלא שכשהיא הפכה לפרופסור מן המניין בקולומביה היה היתה האשה הראשונה במעמד זה, והראשונה שהחזיקה פרופסורה בתחום ההרדמה שם.

המשמעות של הבחירה במסלול של רופאה מרדימה היתה שאפגאר נאלצה להוכיח את עצמה לאורך כל השנים, לא רק כאשה יחידה במקצוע שרובו גברי אלא גם בתחום ההרדמה שהחל להתגבש באותה עת כהתמחות נפרדת, והיה צורך להוכיח את תרומתו הייחודית בבית החולים. פתאום המסלול כבר נראה פחות טריוויאלי…

עד כמה נחושה היתה וירג'ינה אפגאר באמונה שלה במקצוע? היא נהגה לשאת עימה תמיד בתיק ציוד החייאה בסיסי, וכשנשאלה על כך בראיון היא השיבה:

"אף אחד, אבל אף אחד, לא יפסיק לנשום אצלי!"

טוב לדעת 2 – כמה פשוט – ככה עוצמתי

לטובת כל היזמים הצעירים שעדין לא ביקרו בחדר הלידה – הנה הסבר בסיסי על ציון אפגאר.

הציון משקלל סדרה של חמש בדיקות פשוטות להערכת מצבו הבריאותי של התינוק, על מנת לזהות אם הוא נמצא במצוקה: צבע העור, דופק הלב, תגובה למגע, טונוס שרירים ונשימה. חמש הבדיקות מבוצעות פעמיים על ידי מיילדת או רופאה מיילדת, בפעם הראשונה דקה לאחר הלידה ופעם נוספת חמש דקות לאחר הלידה.

לכל בדיקה ניתן ציון בין 0 ל- 2, כך שהציון המירבי הוא 10. ציון אפגאר בין 7 ל- 10 בבדיקה הראשונה מעיד בדרך כלל על מצב טוב ואין צורך בהתערבות רפואית מיוחדת. ציון בין 4 ל- 6 יוביל להתערבות רפואית, דוגמת הקלה על הנשימה. ציון נמוך מ- 4 מעיד על צורך בסיוע מיידי.

בבדיקה השניה ניתן להבחין אם הציון עלה כתוצאה מהטיפול הרפואי או שנדרשת התערבות נוספת וטיפול צמוד. הנה הסבר בסיסי לאופן שבו מחושב ציון אפגאר.

העובדה שמדובר בסט בדיקות ברור, ממוקד וחיוני היא כנראה אחת הסיבות המרכזיות לכך שהשימוש בו נמשך גם מעל 60 שנה לאחר שנוצר. זה מרשים במיוחד כאשר לוקחים בחשבון שמהלך השנים שולבו בדיקות טכנולוגיות מתקדמות רבות לניטור מצב האם והעובר במהלך הלידה. למרות זאת, בתי החולים ממשיכים לעשות שימוש במדד הזה, שמתבסס על הקוים המנחים הברורים ועל הנסיון האישי של המיילדות. מחקרים רבים הוכיחו את האמינות של מדד אפגאר, ובמיוחד את הקשר בין הבדיקה השניה לבין סיבוכים רפואיים של התינוק בהמשך הדרך.

טוב לדעת 3 – ביקורת עצמית היא קריטית

אחד המכשולים הגדולים של יזמים, במיוחד של אלו שניחנים ברוח הנחישות, היא היכולת לבחון מחדש את הרעיון שלהם או את המימוש שלו ולהתאים אותו לנסיבות משתנות.

ב- 1966, אחרי שמדד אפגאר כבר התקבל בצורה נרחבת יחסית בבתי חולים רבים, אפגאר עצמה פירסמה מאמר מרתק שבוחן את שיטת הציונים שהגתה, על בסיס נתונים שנאספו מאז החלו להשתמש בה. היא מצאה, למשל, שלמרות השוני בהתפלגות הציונים בין בתי חולים שונים או אפילו בתקופות שונות באותו בית חולים (בגלל צורת יישום שונה) – כאשר מקבצים את הציונים לקבוצות 0-3, 4-6, 7-10 התוצאות דומות מאד.

התפלגות ציוני אפגאר בבית החולים סלואן על פני שנים – מפורטים ומקובצים

מצד שני, היא המליצה לממש שני שינויים שיאפשרו למדד לסייע בבדיקות המשך:

ראשית, מי שצריך, לדעתה, לבצע את הבדיקה אינה מי שיילדה את התינוק, אלא אדם מוסמך אחר. אפגאר הסבירה שהסיבה לכך היא שהמיילדת מעורבת רגשית בתהליך הלידה ובקשר עם המשפחה, ולכן לא יכולה, גם אם בתת-מודע, לתת ציון מדויק. היא נתנה כדוגמה רופאות מיילדות שאמרו שמעולם לא נתנו לתינוק ציון נמוך מ- 5.

שנית, היא המליצה להוסיף שעון שיתריע בצורה אוטומטית כאשר חולפת דקה מהלידה ויש לבצע את הבדיקה, כדי לא להסתמך על תחושה סוביקטיבית. למעשה, אפגאר ציינה שעדיף היה להתריע אחרי 55 שניות ולצרף לכך את חמש השניות שאורכת הבדיקה עצמה, אך "טיימר של דקה אחת הוא זול יותר וניתן להשיג אותו בקלות רבה יותר (למשל מחברת general Electric)". המלצה פרקטית…

היא גם התייחסה לשאלת הצורך בהמשך קיום הבדיקה הראשונה, למרות שהבדיקה השניה היתה אינדיקטיבית יותר לגבי זיהוי בעיות בריאות עתידיות:

"תשעה חודשים של מעקב אחר האם מצדיקות בהחלט מעקב של דקה אחר התינוק"

טוב לדעת 4 – APGAR זה גם ראשי תיבות

למי שהמונח APGAR נשמע לו כמו מונח טכני או ראשי תיבות – אתם לא טועים. אותיות שמה של אפגאר הם גם ראשי התיבות של הבדיקות שנכללות במדד עצמו:

איך זה יצא בדיוק כך? טוב, זה לא בדיוק מקרי – זה מקרה קלאסי של ראשי תיבות בדיעבד – Backronym. כעשר שנים אחרי תחילת השימוש במונח התחילו להשתמש בראשי התיבות כדי להקל על לימוד השיטה בשפה האנגלית, ועם קצת התאמות ושינוי סדר הבדיקות זה די הצליח להסתדר.

מי שבכל זאת מחפש דרך אחרת, יכול להשתמש במשפט הבא שגם בו נתקלתי כ"עזר למידה":

רגע לפני סיום – בשנת 2016 אתר CNN ערך רשימה של 19 הנשים החשובות ביותר בהיסטוריה של המדע. וירג'ינה אפגאר נכללה בצדק ברשימה, בין היתר לצידן של מארי קירי, זוכת פרס הנובל בפיזיקה, רוזלינד פארקר שהוכיחה את המבנה הדו-סלילי של ה- DNA וג'יין גודול שחקרה במשך 55 שנים את השימפנזים בטנזניה.

אתם גם יכולים למצוא את אוסף המסמכים והתמונות של אפגאר באתר של הספריה הלאומית לרפואה בארצות הברית.

עד כאן להפעם.

כתיבת תגובה