ייצוג יתר של ישראל

אחד היתרונות בלהעביר סדנאות לקהל סופר-מקצועי הוא שאתה חייב להשקיע הרבה בללמוד על העולם שלהם, להתאים את הדוגמאות ולמצוא את השימושים הספציפיים שיתאימו להם. כן, זה יתרון, כי בסוף כל סדנה כזו אני מבין שלמדתי המון. הפעם למדתי שישראל היא מעצמה, אבל לא בטוח שבאותו אופן שבו דמיינתם.

היום העברתי את אחת הסדנאות בבית ספר הקיץ של האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה ביולוגית (ISBP). היות שאני מבין קטן מאד בפסיכיאטריה, פסיכולוגיה, ביולוגיה ועוד כמה תחומי התמחות של המשתתפים, בחרתי להדגים את אחת החוזקות של הבינה המלאכותית על מאמר שהנושא שלו נראה לי מעניין – תסמונת היפהפיה הנרדמת. השם המקצועי שלה הוא תסמונת קליין-לוין, ובעצם מדובר במחלה נוירולוגית נדירה ומסובכת המאופיינת בהתקפים ממושכים של ישנוניות קיצונית המלווה בהפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות.

העלינו ל- ChatGPT את המאמר, שסקר מחקר על 186 מקרים מדווחים של התסמונת, וביקשנו ממנו לבדוק אם קיימת במחקר הטיה גיאוגרפית או מגדרית. התשובה היתה "כן" לגבי שתיהן, אבל נתמקד רק בראשונה.

הצ'ט גילה מיד שהפריסה הגיאוגרפית של 168 המקרים הראשוניים רחוקה מלהיות מייצגת. נכללו בה 75 מקרים מאירופה, לעומת מקרה אחד בלבד מאפריקה, למשל. אבל מה שהפתיע את המשתתפים (ובהכנה גם אותי) הוא ש- 27 מהמקרים היו מישראל! יותר מ- 16%. אמרתי כבר שאנחנו מעצמה, לא?

החוקרים עצמם ציינו זאת כנתון מעניין, אבל לא ברור מה הגורם לו: הטיית פרסום (בישראל פעלו חוקרים שפרסמו יוצר מקרים), רגישות גנטית באוכלוסיה יהודית או אולי סיבה אחרת?

הצ'ט פחות משוחד מאתנו. במקרה הזה הוא גם לא השתמש במושג הפחות אינדיקטיבי "מעניין". עבורו זה פשוט היה נתון חריג, והוא טרח להציף אותו. סימן הקריאה שצירפתי למעלה צוין על ידי הצ'ט עצמו.

רוצים שהצ'ט יהיה עבורכם עוזר אישי אמיתי? אל תשאירו אותו לעשות רק את העבודות השחורות של תרגום, ציטוט והמרת פורמטים של הביבליוגרפיה מוונקובר ל- APA. שלבו אותו בחשיבה הביקורתית שלכם. ככה בונים מעצמה!

זו גם הזדמנות מצויינת להודות לאיגוד הישראלי לפסיכיאטריה ביולוגית על ההזמנה להשתתף ביום המיוחד, ולמרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש על האירוח המעולה.