פירמידה היא לרוב מבנה מאד יציב, כך שדי קשה להפיל אותה. מצד שני – לפעמים היא מתהפכת לגמרי ואם אנחנו לא מזהים את זה בזמן – אנחנו עלולים לאבד יציבות בעצמנו. הנה שתי פירמידות שהשתמשתי בהן השבוע – אחת בכיוון שאנחנו רגילים לראות ואחת הפוכה.
כמו רבים אחרים, גם אני משתמש לא מעט בחודשים האחרונים ביישומים השונים של בינה מלאכותית, לומד להכיר את היתרונות שלהם, היישומים הפרקטיים וגם את המגבלות. כתבו כבר לא מעט על החשיבות של ההגדרות מדויקות של הפרומפטים – משפטי ההנחיה שאנחנו מעבירים לבינה המלאכותית – כדי להשיג תוצאות מיטביות. יש מי שכבר הכתיר את "מהנדסי הפרופמטים" כמקצוע העתיד ויש מי שהגדירו זאת כשטות זמנית.
אני לא רוצה להכריע בין שתי הגישות, ומעריך שהאמת נמצאת במקום כלשהו באמצע, אבל עד אז – הנה הטיפ שלי בצורת פירמידה לחשיבות של דיוק הפרומפטים, כפי שהצגתי אותו במספר מפגשים. במקרה הזה הטיפ מתייחס ליצירה של תמונות באמצעות בינה מלאכותית, אבל הוא נכון גם לגבי יצירה של טקסט, מוזיקה, וידאו ועוד.
רוצים לקבל תוצר בסיסי, כזה של מתחילים? תנו פרומפט פשוט, כזה שכולל רק את הנושא שאותו אתם מנסים ליצור.
רוצים לעלות שלב וליצור תמונות מתקדמות יותר? הגדירו גם את ההקשר של הבקשה – האם זו תמונה לתערוכה, לפירסום ברשת, האם כחלק ממשימה לימודית וכו'.
רוצים תוצרים של אלופים? תשקיעו! ספרו לבינה המלאכותית מה ההקשר של המשימה הזו, ספרו לה על צורת ההצגה הרצויה (סגנון, צבעים, פורמט, ה"אווירה" של התמונה) ואפילו על השימוש שאתם רוצים לעשות בה.
ככל שתדייקו – תוכלו גם לקבל פידבק מיידי מה כדאי לשפר בתיאור שלכם, ולהשיג תוצאות טובות יותר.
הדוגמא הזו נוצרה במהירות באמצעות Dall-e2, אבל לכל מי שכועסים על כך שרוב מנועי התמונה הטובים הם כבר מאחורי חומת תשלום – נסו את Firefly של Adobe.
הפירמידה הזו היא דוגמא פשוטה לאופן שבו אנחנו בדרך כלל תופסים המחשה ויזואלית של דירוג – ככל שאנחנו מתקרבים לקצה העליון – כך משתפר המצב שלנו. פירמידה היא כמו סולם שאפשר לטפס בו מעלה מעלה… זה נכון כשמדברים על פירמידת הצרכים של מסלאו, על מבנה חברתי או ארגוני, על פירמידת המזון, ולמרבה הצער אפילו כשמדברים על הונאת פירמידה.
אבל לפעמים הפירמידה מתהפכת.
בסדנה אחרת, שדווקא עסקה בשינויים ארגוניים ובמתח בין מטה לבין שטח, הסברתי שבארגונים רבים הפירמידה התהפכה כבר מזמן. לאורך רוב ההיסטוריה האנושית נהוג היה לשרטט ארגונים כפירמידה שבראשה עומד מי שמוביל את הארגון – מלכים, מפקדים, מנהלים…
אבל בעשורים האחרונים משהו השתנה. שילוב של שינויים בתפיסת הניהול, כמו גם שינויים טכנולוגיים וחברתיים העניקו יותר ויותר משקל למי שנמצאים לכאורה בתחתית הפירמידה. הראשון שהשתמש בביטוי "פירמידה הפוכה" בהקשר הארגוני היה יאן קרלסון, המנכ"ל של חברת התעופה הסקנדינבית SAS. הוא אמר שמי שפוגש את הלקוחות מדי יום הם העובדים שנמצאים בדלפקים, ולכן המטרה של כל החברה, וגם שלו ברמה האישית, היא לעבוד עבורם ולסייע להם. לא מדובר רק על שינוי היחד בין יחידות שונות בחברה, אלא ממש על שינוי היחס בין האנשים שמרכיבים אותה.
בואו לא נהיה תמימים, המצב ברוב החברות עדין דומה הרבה יותר לפירמידה הסטנדרטית מאשר לזו ההפוכה מבחינת סמכויות, תגמול, השפעה ועוד. אבל הדמוקרטיזציה של הידע בעולם, והדמוקרטיזציה של כלים טכנולוגיים מאפשרים מחייבת היום את כל מי שנמצא באיזורים הגבוהים של הפירמידה להסתכל על כלל הארגון ולשאול – מי באמת יודע מה קורה "בשטח"? מי מכיר הכי טוב את הצרכים האמיתיים שלנו? התשובה תמיד מפתיעה וגם אם לא הופכים את הפירמידה, חייבים לפחות להפסיק להסתכל עליה כעל סולם חד-כיווני.
בבניין הרדיו הסלובקי שנבנה בברטיסלבה ב- 1983 הבינו את זה כבר. מה איתכם?
עד כאן להפעם.