מכל הקבוצות שיוצא לי לפגוש בסדנאות בינה מלאכותית, עם צוותי חינוך אני מרגיש שפוטנציאל ההשפעה הוא הגבוה ביותר. כל אחד מהמורים, המנהלות, היועצות והרכזים יכול "לגלגל" כל תובנה או טיפ לדור שלם של תלמידים ולומדים.
אתמול העברתי את אחת הסדנאות שהוצעו למנהלות ומנהלי בתי הספר בגבעתיים. למרות שאני עמדתי בצד שקרוב ללוח – יצאתי עם למידות משלי מתוך הנסיון שלהם.
בחלק האחרון של המפגש הדגמתי כיצד להשתמש בצ'ט כדי ליצור סימולציית אימון לשיחה מורכבת סביב אירוע חריג. הדוגמה שלי היתה שיחה של מנהלת בית ספר עם הורים לתלמיד שהיה שותף בהטרדה של תלמידות מבית ספר אחר, וביקשתי מהצ'ט "לשחק" את תפקיד ההורים. באופן ספציפי, ביקשתי מהצ'ט להיות "קשוח" אתי, כלומר לגונן מאד על הילד ולבקש להקל עימו.
הצ'ט עשה עבודה נפלאה בנסיונות להסיט אותי מהמסרים המובנים שניסיתי להעביר, לחזור לגישה שמקטינה את חומרת המעשה, מתרצת או מגוננת. אני הקפדתי לענות לפי העקרונות החינוכיים שכבר יש באמתחתי פלוס אלו שהצ'ט עצמו הציע לי לאמץ בתחילת השיחה שלנו.
בסוף ההדגמה אמרה אחת המנהלות: עשיתי את השיחה הזו בדיוק לפני שבוע. חבל שלא התאמנתי איתו מראש…
עבורי זו היתה למידה נהדרת: נכון שאפשר לבקש מהצ'ט להמציא בעצמו סיטואציה, או לחילופין לנהל בעצמו את שני הצדדים של שיחת הסימולציה ו"לצפות בה מהצד". אבל הגישה הטובה ביותר ללמידה מתוך התנסות היא לתת לו לשחק את אחד הצדדים בסיטואציה אמיתית, ולבקש ממנו באופן מכוון להיות קשוח, עם אג'נדה משלו ומוטיבציות שונות משלי.
תודה למנהל החינוך על ההזמנה, ותודה לעזי לוי על החיבור. עזי העביר סדנה בחדר שלידי, ויום אחד אני אמצא את הטכנולוגיה שמאפשרת לי גם להעביר סדנה וגם להשתתף בסדנה אחרת (כי את החומרים שלי אני כבר מכיר).