על עצלנים, הרגלים ויזמים

על עצלנים, הרגלים ויזמים

בחודש האחרון לא העליתי לבלוג שלי אף פוסט. אפילו לא אחד. למי ששאל אותי לגבי הסיבה הסברתי שהחודש הזה היה די עמוס בעבודה, ופשוט לא מצאתי את הפנאי לכתוב על נושאים שבהם אני עוסק בדרך כלל. גם כשהיו לי שעות ריקות, לא הרגשתי "פנוי", והיו דברים אחרים לעשות.

עכשיו כשחזרה האפשרות לכתוב, מצאתי את עצמי מול שתי שאלות, שאולי אפשר להפיק מהן כמה לקחים: איך כדאי לחזור לכתוב אחרי הפסקה? והאם הסיבה להפסקה היתה בעצם עצלנות?

לפני שאנסה לענות על השאלות, חשבתי שנכון יהיה להזכיר שהתחלתי את הבלוג לפני כחצי שנה, מתוך כוונה שיסייע בהנגשה של ידע רלוונטי ליזמים צעירים. על הדרך אני משתמש בכתיבה כדי ללמוד בעצמי דברים חדשים ומעניינים, שאותם אני משתף. כאן כתבתי בתחילת הדרך לאן אני מכוון את הבלוג, אבל חלק מהדברים השתנו והתעצבו לאורך הדרך.

עם הזמן, הכתיבה כאן הפכה להיות סוג של הרגל עבורי, כך שפעם במספר ימים התיישבתי לשתף ברעיונות שבהם נתקלתי באחד הפרויקטים או דברים שאני עובד עליהם כרגע ביחד עם שותפים.

כמה זמן באמת נדרש כדי לרכוש הרגל?

הרגל זו מילת המפתח כאן, מפני שאחרי תקופת למידה, נסיונות, טעויות ותיקונים, הכתיבה בבלוג כבר הפכה לחלק מהשגרה ולא פעולה שעומדת בפני עצמה. עדין מתלבט וטועה לפעמים, אבל הכל זורם בצורה חלקה יותר.

באחד מקורסי האונליין שהעברנו בשבוע שעבר הדגשנו את החשיבות של אימון וחזרה על כלי חדש שלימדנו, וניסיתי להיזכר במחקרים שעסקו בשאלה כמה זמן צריך לחזור על פעולה עד שהיא הופכת להרגל. התשובה לשאלה הזו היא לא חד-משמעית.

"מספר הקסם" הראשון בנושא הזה מציע שנדרשים 21 ימים לרכישת הרגל חדש. המקור למספר הזה הוא בספר שפירסם המנתח האמריקאי ד"ר מקסוול מלץ. הוא בדק כמה זמן נדרש למטופלים קטועי גפיים להתרגל לאובדן, וטען שזה הזמן שנדרש לבני אדם לעשות כל שינוי משמעותי. יכול להיות שהוא היה צריך להזהר יותר עם המסקנה הזו…

"מספר הקסם" השני הוא 66 ימים. המספר הזה הוא תוצר של מחקר שבוצע ב- 2009 על קבוצה של אנשים שרצו לאמץ הרגל טוב חדש, כמו להוסיף פרי לארוחת הצהרים או לצאת להליכה של 15 דקות מדי יום. כשבודקים גם את המספר הזה לעומק – עולות כמה וכמה תהיות:

המחקר כלל 96 אנשים בלבד והתבסס על דיווח עצמי. רק 82 משתתפים מסרו די נתונים שיאפשרו ניתוח.

הממוצע שהתקבל אכן היה 66 ימים, אבל הטווח של מספר הימים שנדרש היה בין 18 ל- 254 ימים!

נמצאה שונות רבה בין האנשים ובין ההרגלים לגבי משך הזמן שנדרש לאימוץ ההרגל. השונות הזו נובעת ממגוון רחב של סיבות – מורכבות ההרגל, נטייה טבעית, מוטיבציה, תמיכה מהסביבה ועוד.

המחשה לשונות בפרק הזמן עד להגעה לרמה המירבית של אימוץ ההרגל

וחוץ מזה, מה לגבי ההבדל בין אימוץ הרגל טוב לבין אימוץ הרגל רע? כולנו יודעים באיזה מהם המסלול קצר יותר.

גם אם אין לנו מספר מדויק – ברור שאימוץ של הרגל חדש, במיוחד כזה שהוא תובעני, מחייב תירגול מתמשך, ולא "זבנג וגמרנו". מה שמשמח הוא, שאם כבר רכשנו אותו – הרבה יותר קל לנער אבק ולחזור ליישם אותו, מאר לרכוש אותו מלכתחילה. וזה מה שאני עושה עכשיו.

כמה טיפים נוספים, כמו החלפת הרגל ישן בהרגל חדש, אפשר למצוא כאן או בפודקאסט של יהודית כץ.

איך חוזרים ליישם הרגל ישן?

אוקיי, אז אם הסכמנו שכבר רכשתי את ההרגל של כתיבת הבלוג – איך חוזרים ליישם אותו אחרי הפסקה קצרה של מספר שבועות?

אני לא יודע אם יש לשאלה הזו תשובה מדעית, אבל אני חושב שיש לה תשובה הגיונית: להתחיל עם משהו שאתם אוהבים ולהגביר קצב בהדרגה. שני מרכיבים שונים שהחיבור ביניהם מגביר, כך אני מאמין, את פוטנציאל ההצלחה וההנאה.

מה אני אוהב? דברים שבמבט ראשון נראים משעשעים אך לא קשורים, ורק במבט שני אפשר למצוא את הקשר החבוי שלהם ליזמות. כשגיליתי שבשבוע שעבר נחגג יום העצלן הבינלאומי – היה לי ברור שזו תהיה נקודת ההתחלה (על כך בחלק הבא של הפוסט).

למה להגביר קצב בהדרגה? גם אני גדלתי על המשפט האלמותי של קרמבו מהסרט "מבצע סבתא", לגבי הדרך הנכונה לשחות 100 מטר ולזכות במדליה: "אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט אתה מגביר". אין ספק, טיפ של אלופים.

איך זה קשור לעצלנים?

זה לא, אבל כמו שהבנתם – זה היה הטריגר שלי להתחיל לכתוב את הפוסט הזה, והנה זה הצליח!

אבל אם אתם כבר כאן, שווה לדעת שבכל שנה ב- 20 באוקטובר נחגג יום העצלן הבינלאומי. העצלן, sloth, הוא באמת יונק די… עצלן, שישן עד 20 שעות ביום. אחת הסיבות לכך היא שהתזונה שלו מורכבת בעיקר מעלים וקליפות עצים, שגם אותם הוא מעכל באיטיות (עד חודש!). גם התנועה שלו איטית, ואפילו כשהוא חש סכנה המהירות שלו היא 4.5 מטרים לדקה בלבד. מעניין מה יש לקרמבו לומר על זה.

אבל בעצם אולי כן יש קשר בין עצלנות ליזמות – קשר הפוך!

הנה מאמר של ניל דבנהאם שמסביר למה עצלנים לא יכולים להצליח בתור יזמים. אמ;לק: רמת המחויבות, ההחלטיות והפוקוס שנדרשים כדי להצליח בעולם היזמות המורכב הם כמעט תמונת הראי של תכונת העצלנות. הדימוי שבו דבנהאם משתמש כדי להמחיש זאת היא שעצלנות בעולם העסקים היא כמו לצאת לשיט בסירה ללא משוטים: בסופו של יום תמצאו את עצמכם נסחפים לאן שהים יישא אתכם, ולא תוכלו לנווט למקומות שאתם רוצים להגיע אליהם.

עכשיו כבר אפשר לסגור מעגל, על בסיס הנסיון שלי בשבועות האחרונים: גם אם הורדתם רגל מהגז, אבל זה היה לטובת רכישה של הרגל חדש – זו ממש לא עצלנות. להיפך! רכישת הרגלים חדשים והתאמה למציאות היא תכונה מצויינת של יזמים, והיא בדיוק ההיפך מעצלנות. אתם כנראה בדרך הנכונה, רק בזהירות עם קליפות העצים…

עד כאן להפעם.

כתיבת תגובה