אילו רק היה "ספוטיפיי בלנד" במאה הקודמת…
גם לכם יש ערימה של כמה ספרים ליד המיטה שאתם קוראים-לא-קוראים במקביל? אני מנצל את השילוב של חג-סופ"ש-מלחמה כדי להשלים חלק מהם, בדגש על כמה קלאסיקות. אם כבר קיבלתם ממני בווטסאפ ציטוטים מ"ייסורי ורתר הצעיר" או מ"אודיסיאה בצפון" – תדעו שאתם תורמים למאמץ החשוב הזה.
מה שגרם לי הבוקר למחשבה מחודשת הוא דווקא משפט מתוך "ספר הצחוק והשכחה" של מילן קונדרה, הסופר הצ'כי. בחלק השני של הספר (שמורכב מ- 7 סיפורים נפרדים לכאורה) הוא מתאר כך את הקשר שנוצר עם השנים בין בני הזוג קארל ומארקטה:
"נכון. שני בני הזוג הפכו במרוצת השנים לתאומים. אותו אוצר מילים, אותן מחשבות, אותו גורל משותף לשניהם."
החווייה האישית שלי בהקשר הזה שונה מאד, אבל אולי דווקא בגלל זה נזכרתי שמישהי שלחה לי לא מזמן קישור ל- Spotify Blend. אם עדין לא נתקלתם בפיצ'ר הזה, מדובר ביכולת ליצור רשימת השמעה משותפת לשני משתמשים: ספוטיפיי משווה בין העדפות השמיעה של כל אחד מכם ומייצרת רשימה שבה תוכלו לראות אילו שירים אהובים על שניכם, אבל גם איזה שיר נכנס לרשימה רק בגלל אחד מכם.
מבחן זוגיות? התחלה של שיחה בדייט ראשון? אולי מבט קדימה על דור העתיד המשותף? אולי כל אלו
מה שבטוח הוא שהפיצ'ר הזה מביא לידי ביטוי את אחד הדברים שהכי קשה להשיג במהלכים של שילוביות, גם בחיים האישיים ובטח בתהליכים ארגוניים: היתוך של השותפות לכדי משהו חדש, ולא רק סידור של משאבים קיימים או חלוקת סמכויות.
בתמונות: אחת התמונות המפורסמות של René Maltête מצרפת של שנות החמישים, והגלגול העדכני שג'מיני ואני יצרנו לה. נראה לי כמו המחשה מצויינת לספוטיפיי בלנד…
