You are currently viewing נבחרת ארצות הברית בכדורסל. הכל זהב?

נבחרת ארצות הברית בכדורסל. הכל זהב?

היום מתחילים משחקי הכדורסל במסגרת אולימפיאדת טוקיו 2020. בטוחים שגם הפעם נבחרת ארצות הברית תיקח את הזהב? אז זהו, שזה לא תמיד היה הימור בטוח. הנה שילוב של סיפור משפחתי, אגדת ספורט ומסר מנהיגותי בעסקת חבילה.

השנה היא 2012. המשפחה שלי ואני מטיילים בניו יורק ומוצאים את עצמנו בבניין המפורסם של אולפני NBC במנהטן. הימים הם ימי אולימפיאדת לונדון, ואחד האולמות בבניין הוסב לחדר צפיה ענק, פתוח לקהל הרחב. על המסך מוקרן באותו זמן גמר הכדורסל לגברים בין נבחרת ארצות הברית לנבחרת ספרד. נותרו עשר דקות לסיום.

אנחנו בארצות הברית, כך שמיד הפכנו לאוהדים שרופים של הנבחרת "שלנו" והחלטנו להישאר לעשר דקות ולקטוף את הגביע. עשר דקות אחרונות במשחק כדורסל נמשכות בפועל כמעט חצי שעה, אבל כשזו חלפה מצאנו את עצמנו קופצים וחוגגים ביחד עם עוד כמה עשרות אוהדים שרופים (אף אחד מהם לא אמריקאי, לדעתי).

ואז שואלת אחת הבנות: "אבא, אבל למה הם בכלל משחקים? הרי ברור שארצות הברית תנצח. יש להם את כל השחקנים מה- NBA".

זה כל כך ברור עד שהבטחון שלי התערער והלכתי לבדוק. אז זהו, שזה לא כל כך ברור.

הרבה עליות, אבל גם קצת ירידות

ההיסטוריה של נבחרת ארצות הברית בכדורסל לא היתה תמיד כזו מוצלחת. בשנים הראשונות הנבחרת האמריקאית אכן שלטה בכל תחרויות הכדורסל החשובות, ובהן גם באולימפיאדה, הודות למסורת החזקה של המשחק שם. למעשה, בשבע האולימפיאדות הראשונות שבהן שיחקו כדורסל, החל מברלין 1936, האמריקאים זכו בזהב.

אבל בשנים שלאחר מכן ההישגים של הנבחרת לא היו אחידים, ולא בכל התחרויות הם מצאו את עצמם בראש הפודיום. אחד הדברים שהפריע לאמריקאים היה האיסור על שילוב של שחקנים מקצוענים בנבחרת. כן, מה שאתם קוראים: שחקני NBA מקצוענים לא יכלו להיות בנבחרת הלאומית של ארצות הברית, מכיון שרק לחובבים מותר היה להשתתף במשחקים בינלאומיים.  ה- A בשמה של התאחדות הכדורסל FIBA ייצג במקור את Amateur. האיסור הזה בוטל רק בשנת 1989.

השילוב של שחקנים מקצוענים הביא לקפיצה משמעותית ביכולות הנבחרת, שכונתה מאז ה- Dream Team וכללה את טובי שחקני ה- NBA, והיא שוב זכתה בכמה מדליות זהב אולימפיות ברצף. למרות זאת, משהו נשחק עם הזמן וב- 2005, אחרי רצף של כשלונות של הנבחרת הועמד בראשה מייק ששבסקי, מי שהיה עד אז עוזר המאמן, ולמעשה היה חסר נסיון אימון ב- NBA.

מייק ששבסקי, מתוך ויקיפדיה

רוח של שינוי

מייק ששבסקי (Krzyzewski) בחר אסטרטגיה חדשה ושונה להובלת הנבחרת האמריקאית. הוא הבין שההסתמכות על היכולות האישיות הגבוהות של כל אחד מכוכבי הליגה אינה מספיקה, והוא החליט על כמה שינויים באופן בניית הקבוצה:

ראשית, הוא נתן עדיפות לשילוב של שחקנים קבוצתיים בנבחרת, גם על חשבון יכולת אישית. המשמעות היא שלא מספיק להיות שחקן טכני מצטיין כדי להיכלל בה, אלא צריך גם לדעת למסור, לחסום עבור אחר ולפרגן ליתר חברי הקבוצה.

שנית, הוא שם דגש משמעותי על בניית הקבוצה על יסודות של אחריות משותפת. כל אחד מחברי הקבוצה הכיר את ערכי הנבחרת ואת התכניות של ששבסקי. הוא אפילו איפשר לשחקנים שונים לשחק בעמדות שאינן העמדות הטבעיות שלהם, על מנת לאפשר להם להתפתח ולייצר משחק קבוצתי טוב יותר.

ושלישית, הוא דרש מהשחקנים מחויבות לטווח ארוך: לא עוד הגעה למשחקים החשובים בלבד, אלא התחייבות לנבחרת לטווח של ארבע שנים (נכון, המספר אינו מקרי). מי שלא רצה להתחייב – נופה מההרכב.

בנסיון הראשון של ששבסקי כמאמן זה עדין לא הצליח, והאמריקאים הגיעו באליפות העולם ב- 2006 רק למקום השלישי, אבל אז נפרץ הסכר. ששבסקי הוביל את נבחרת ארה"ב לשלוש מדליות אולימפיות בזו אחר זו – בייג'ינג 2008, לונדון 2012 וריו 2016, ולאחר מכן פרש מאימון הנבחרת.

ואיך זה עובד בדיוק?

 ששבסקי מאמן מאז 1980 את הנבחרת של אוניברסיטת דיוק. הוא הוביל את הקבוצה להישגים מדהימים, ביניהם חמש אליפויות בטורניר אליפות המכללות, 12 אליפויות איזוריות והופעות בפיינל פור. רק על הפרק הזה בחייו נכתבו מאמרים וספרים לא מעטים, אבל אם תבדקו – תראו שגם באוניברסיטת דיוק ששבסקי הטמיע חלק גדול מהאסטרטגיות שהוא הביא לנבחרת הלאומית. למי שרוצה לקרוא גם על ההבדלים שהוא רואה בין האימון של שתי הקבוצות האלו – תוכלו למצוא ראיון קצר איתו כאן.

בחודש יוני השנה הודיע ששבסקי שהוא עתיד לפרוש מהאימון של אוניברסיטת דיוק. אין ספק שמדובר בסופה של תקופה, אבל הרוח של ששבסקי כנראה תמשיך לשרות על הקבוצה עוד זמן רב. לגבי ההמשכיות של תפיסת הניהול השילובית של ששבסקי בנבחרת ארצות הברית – המבחן הקרוב הבא הוא ב- 8 באוגוסט 2021 – משחק הגמר בכדורסל גברים של אולימפיאדת טוקיו 2020. אם הזהב יחזור שוב לארצות הברית – יש מקום לאופטימיות.

אם תרצו לקרוא עוד על ששבסקי, המכונה Coach K (או להזמין אותו להרצאת השראה..), אתם מוזמנים לעיין באתר האינטרנט הרשמי שלו.

ומשהו אחרון לפני סיום. בשנת 2005 יצא סרט הקולנוע "המאמן קרטר", שמספר את הסיפור האמיתי של     מאמן כדורסל אחר. קן קרטר הוא מאמן הכדורסל המיוחד והאכפתי של תיכון ריצ'מונד שבנה ב- 1999 נבחרת בלתי מנוצחת בזכות שמירה על ממוצע ציונים גבוה של התלמידים ודרישה למחויבות גבוהה לנבחרת ולשאר החברים בה. למי שיראה את הסרט יהיה ברור, בדיוק כמו במקרה של ששבסקי, עד כמה למחנכים, מאמנים ומנהלים יש יכולת לקחת שחקנים בודדים ולהפוך אותם לקבוצה של ממש באמצעות אמונה, השקעה והשראה. גם אם לא מגיעים לזהב באולימפיאדה.

עד כאן להפעם.