כשג'ורג' קוסטנזה רצה להרשים את החברה שלו, הוא ביקש מאיליין שתעשה במקומו את מבחן האיי קיו, כך שהוא יוכל להתפאר בתוצאה. זה פחות או יותר מה שעשו ב- OpenAI כשטרחו לקדם ברשת את הסרטון של האדם עם ראש-בלון שלכאורה יוצר באמצעות SORA שלהם. מתברר שלבינה המלאכותית היה חלק קטן מאד ביצירה שלו, ובפועל המרחק ליצירה אוטומטית של סרטון כזה עדין גדול מאד.
הסרטון, ששמו Air Head, נוצר על פי התיאור בערוץ היוטיוב של OpenAI על ידי @shykids באמצעות SORA, אפליקציית הטקסט-לוידאו שלהם שעדין אינה זמינה לנו אך נראית מבטיחה מאד. כתבתי כבר על כך שאין צורך לדאוג מכך שהיא ומקבילותיה יחליפו בקרוב מאד יוצרים איכותיים, אבל גם אני הופתעתי מהגילויים של מי שעסק בעריכת הסרטון: הסרטון נוצר באמצעות שילוב של טכניקות צילום "קלאסיות" והרבה עבודה קשה של יצירת דוגמיות באמצעות בינה מלאכותית, מהן היה צורך לבחור ידנית את מה שייכנס לגרסה הסופית.
למעשה, לא הייתי צריך להיות מופתע. גוגל עשתה מהלך ממש דומה רק לפני מספר חודשים, כשחשפה את יכולות מודל הבינה המלאכותית שלה באמצעות סרטון שעבר עריכה, כדי להיראות מרשים יותר ממה שהוא באמת. גוגל ספגה על כך ביקורת, אבל כנראה לא בהיקף שלימד את OpenAI שיצירה של מראית עין תהיה טעות. אולי אפילו להיפך…
התחרות בתחום הבינה המלאכותית גועשת, ואנחנו רואים עוד ועוד דוגמאות של טריקים זולים מעולמות השיווק שמקבלים שידרוג לעולמות ה- AI. יש לא מעט בדיחות וקריקטורות על כך שמאחורי רוב השירותים והאפליקציות שנטען כי הן מבוססות AI ישנם בעצם אלגוריתמים וסטים של חוקים (רבים ומורכבים, אבל חוקים). נראה שנכון יותר לומר שמאחורי ה- AI מסתתרים אנשים שעושים עבודה ידנית.
והנה הדוגמה הכי בולטת לכך – החנויות של Amazon Go. אמזון התגאתה בכך שבחנויות שפעלו בשיטת "קח וצא" ישנה תשתית שמבוססת על עיבוד תמונה שמאפשרת לכל לקוח לאסוף מהמדפים מוצרים ולצעוד אל מחוץ לחנות ללא צורך במעבר דרך קופאי או קופה. בפועל, מתברר כי מאחורי האופרציה הלכאורה אוטומטית הזו ישנם מעל 1,000 עובדים שיושבים בהודו ומפקחים על התהליך כדי לוודא שהוא עובד. על פי דו"ח שהופץ בעניין, כ- 700 מכל 1,000 רכישות נבדקו בדרך זו.
מה הפלא שאמזון החליטה להפסיק עם הקונספט ולעבור לשיטה של עגלות חכמות?
הגילוי הזה אירוני במיוחד, מפני שאמזון מכירה היטב את שיטת ההסתרה הזו. היא מציעה לקהל הרחב שירות בדיוק כזה, Mechanical Turk, שהוא בעצם מרקטפלייס לגיוס עובדים אנושיים זמניים למשימות פשוטות אך הכרחיות כמו איסוף ותיוג מידע.
השם של השירות אינו מקרי, כמובן. Mechanical Turk, או "הטורקי" בעברית, היה שמה של בובה מכנית ש"ידעה" לשחק שחמט והופעלה מסוף המאה ה- 18 ועד אמצע המאה ה- 19. בפועל, בתוך הקופסא של "הטורקי" הסתתר שחקן אנושי שהפעיל אותה, תרמית שנחשפה אחרי שנים. הממציא של הבובה, הברון ההונגרי וולפגנג פון קמפלן, רצה להרשים באמצעותה את הקיסרית מריה תרזה. הוא כנראה הצליח להרשים גם את אמזון, גוגל ו- OpenAI שאימצו את השיטה.
נשאר לנו רק לחכות לתוכנה ה- AI הבאה, שתיקרא מריה תרזה.