שעונים חדשים, סיכונים ישנים

אנשי מודיעין יודעים שלפעמים עדיף להתרחק משעונים חכמים. הם אוספים עלינו כמויות עצומות של מידע איכותי, שיריבים ישמחו לשים עליו את היד. ככה זה עם טכנולוגיות חדשות – הן מייצרות אפשרויות והזדמנויות שיכולנו בעבר רק לחלום עליהן, אבל עלולות לייצר גם איומים חדשים ולא צפויים.

השבוע נחשפנו לאיום ישן על פעילויות חשאיות, דווקא מצדם של שעוני המחוגים. פעילים וארגונים שונים שמתנגדים לפלישה הרוסית לאוקראינה חשפו את הפער בין מה שהנשיא פוטין משדר לעולם לבין המעשים שלו בפועל על ידי חשיפת השעה האמיתית בה התקיימה אחת הפגישות המשמעותיות, כפי שניתן לזהות אותה בתמונות של שעוני היד של המשתתפים.

זה הזמן להעמיק קצת בנושא.

שעת האפס

נתחיל מהבסיס: אם אתם מארגנים פעילות חשאית – כדאי שתדעו מה השעה. מבצעים מורכבים בסביבה לא ידידותית מבוססת לרוב על תכנית שמחייבת דיוק בזמנים, סינכרון עם שותפים והבנה של חלונות הזמן שבהם תוכלו לפעול (או להיעלם מהשטח לאחר מכן). ראיתם פעם את ג'יימס בונד, הסוכן החשאי המפורסם ביותר בתולדות הקולנוע, מסתובב בלי שעון?

לא רק שהוא תמיד עונד שעון, זה גם יהיה בדרך כלל שעון יוקרתי וייחודי. יש שיגידו שהבחירה בשעוני יוקרה מטרתה להתאים אותם לסגנון ולמראה של בונד. אני מרשה לעצמי להניח שזה גם קשור לכך שרוב החברות שבונד ענד שעונים שלהן הוציאו לשוק במקביל להקרנת הסרט, לגמרי במקרה, דגמים דומים שנמכרו לציבור הרחב..

אבל כמעט מהסרט הראשון של בונד היה ברור שלשעונים שלו יש גם שימושים מבצעיים: מיקרופון ורמקול לטובת קבלה ושליחה של הודעות, מסור עגול ומגנט לטובת היחלצות ממקומות סגורים, איחסון לחומר נפץ ועוד. בסרט האחרון, "לא זמן למות", שיצא בספטמבר 2021, שעון האומגה של בונד משמש ליצירה של פולס אלקטרומגנטי, שנועד לפגוע בפעילות של מכשירים אלקטרוניים בסביבתו.

החיים הם לא סרט, אבל גם בעולם המודיעיני האמיתי יש לשעון מגוון רחב של תפקידים – מתנה לסוכן כחלק מתהליך בניית אמון ומחוייבות, אמצעי תקשורת ואפילו מזכרת לתקופת פעילות מרתקת. קצין CIA שנותר אנונימי פירסם לאחרונה מספר דוגמאות בנושא, והוא גם מתחזק את חשבון האינסטגרם watchesofespionage שמוקדש כולו לקשר בין שעונים לבין ריגול.

אז איפה מתחילות הבעיות? כשהטכנולוגיה, או ליתר דיוק היישום שלה, לא מסתדר עם המציאות שבה היא מתקיימת הפעילות החשאית. בחרתי ארבעה סוגים שונים של התנגשויות כאלו כדי להמחיש את הנקודה.

שעון יוקרה כאינדיקציה למשהו חשוד

אוקיי, הדגש כאן אינו בהכרח טכנולוגיה חדשה (אם כי בשעוני היוקרה החדשים מוטמעות טכנולוגיות מתקדמות מאד), אלא בהתאמה של השעון עצמו לסגנון החיים או לסיפור הכיסוי של מי שעונד אותו. מה שמעניין הוא שהאינדיקציה הזו יכולה להסגיר גם את אנשי המודיעין עצמם וגם את המקורות והסוכנים שהם מפעילים…

בהפעלה של סוכנים אנושיים קיימת פרקטיקה של הענקת מתנות לסוכנים בתמורה למודיעין ערכי או כחלק מבניית הקשר המתמשך. בחלק מהמקרים, כאשר ערך המידע עולה, גם ערך המתנות עולה בהתאם.

אבל מה קורה כאשר סוכן או מפעיל סוכנים מסתובב עם שעון יוקרה שאינו תואם לרמת המשכורת הרגילה שלו, או לרמת החיים המקובלת בשטח בו הוא פועל? הדבר עלול להחשיד אותו בעיני הסביבה. זוית משעשעת למחצה על התופעה אפשר לשמוע ממי שהיתה אחראית על תחום ההסוואה ב- CIA, שאומרת שהמטרה היא שהסוכן יהיה אחד שקל לשכוח. שעון יוקרה לא משרת את המטרה הזו

במקרה של Babak Broumand, סוכן FBI לשעבר, שעון הרולקס המוזהב שלו היה דווקא הסיבה המקורית לכך שהוא גוייס לעבוד עבור אחד מארגוני הפשיעה בארה"ב. החיבה שלו למותגים שאינם בהכרח עולים בקנה אחד עם רמת השכר שלו הפכה אותו למועמד מושלם לבגידה, כפי שהעיד מי שזיהה אצלו את החולשה הזו.

יש אפילו מקומות שבהם מעודדים את האזרחים לחפש עובדי ציבור שעונדים שעונים יקרים "מדי", כאינדיקציה לשחיתות או לאפשרות של בגידה, כמו בסין…

איפה אתה נמצא?

המיקום המדויק שלנו הוא אחת הדוגמאות העדכניות והבוערות ביותר להתנגשות בין הצורך לשמור על אנונימיות בעולם החשאי לבין היכולות ששעונים מודרניים מאפשרים לכל משתמש.

שעונים חכמים מתבססים על GPS ועל שיטות נוספות לקביעת מיקום. עם או בלי חיבור לטלפון חכם, המידע הזה משמש גם לטובת התמצאות וניווט וגם לטובת יישומים מתקדמים יותר שאנו צורכים כמו שירותים מבוססי מיקום, יישומי בריאות וכושר ועוד.

מספר דוגמאות שפורסמו בעולם, כולל בישראל, ממחישים באופן ברור את הסיכון של נשיאת מכשיר ששומר את המיקום שלכם, אם אתם חלק מקהילה מודיעינית או בטחונית: חשיפת מיקומים של בסיסים צבאיים, מיקומי בכירים, מסלולי תנועה ועוד. מאפגניסטן ועד איזור 51 – כולם חשופים.

הפנטגון הטיל מגבלות על שימוש באפליקציות כושר בקרב חיילים ואנשי בטחון ומודיעין ואחרות בדיוק בגלל סיבה זו. מדינות נוספות בחרו בדרך דומה.

החשש הזה אינו ייחודי, כמובן, לתחום המודיעין והוא נוגע גם לסוגיות של פרטיות באופן כללי. זו גם הסיבה שמדינות מסוימות אסרו על ייבוא של שעונים חכמים שמיועדים לילדים, בגלל המידע על המיקום שלהם שנאסף ללא ידיעה ואישור.

מה עוד אתה יודע עליי?

מיקום אינו המידע היחיד ששעון חכם יכול לאגור, ולכן אחד החששות הגדולים של ארגוני מודיעין מצד אחד ושל מי שמהווים עבורם יעד מהצד השני הוא מיכולות נוספות שהשעון מאפשר: הקלטה, תיעוד, צילום ועוד. כאשר מדובר במידע דיגיטלי שניתן בקלות לשדר למקום אחר, לשמור לנצח או לבצע עליו מניפולציות שונות – אפשר בהחלט להבין את החשש.

הקבינט הבריטי, למשל, אסר בעבר הכנסת שעונים של שעונים חכמים, כולל Apple Watch, לפגישות ולדיונים. מהצד השני של המפה העולמית, הסינים הקדימו אותם בכמה שנים ואסרו על אנשי בטחון להשתמש ב- Apple Watch מסיבות דומות…

מה השעה האמיתית?

הגיעה השעה לחזור לסדרת הציוצים שהיוותה את הטריגר למאמר הזה.

ב- 21.2.2022 כינס נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ישיבה שלא מן המניין עם מועצת הבטחון שלו. מטרת הישיבה היתה להחליט אם רוסיה תכיר בעצמאות של שני המחוזות הבדלניים במזרח אוקראינה – דונייצק ולוהנסק. הישיבה שודרה בשעה 17:00, כביכול בסמוך להתרחשותה.

אלא שעבודת מודיעין גלוי מדוייקת של פורסט רוג'רס, מומחה לאוסינט ולחקירות ויזואליות (כך הוא מגדיר את עצמו), מציגה את שעוני היד של בכירי המשתתפים בישיבה, כולל של פוטין עצמו. השעה בכולם נעה בין 10:15 ל- 12:46 בשלבים שונים של הישיבה. למעשה, השעה שבה נראה פוטין חותם על ההכרה היא בשעה 10:15. המשמעות היא שפוטין הרוויח מספר שעות בהן יכול היה לקדם את ההנחיות והפעילות של צבאו לפני ששאר העולם מודע לכך.

שימוש במידע גלוי לצורך חשיפת מידע מודיעיני אינו חדש, וגם לא השידרוג המשמעותי של יכולות המודיעין הגלוי בעקבות הזמינות של המידע ורזולוציית הצילום. למעשה, נראה שפעילות ארגוני המודיעין המערביים לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה הציגה שיא חדש של שימוש במודיעין מסוג זה – זה ראוי בהחלט למאמר מפורט נפרד. עם זאת, זו הפעם הראשונה שאני נתקלתי ב"מיצוי נתוני שעונים" בצורה כל כך משכנעת.

אפשר להעריך בזהירות שלישיבות הבאות אצל פוטין אסור יהיה להכניס גם שעונים לא-חכמים…

על שעון והשראה

לסיום, אם אנחנו כבר בענייני שעונים ומודיעין, אי אפשר שלא להזכיר את הפעילות המאומצת של מדינת ישראל שהובילה להחזרתן לארץ של שעון היד של אלי כהן, המרגל הישראלי בסוריה. השעון הוחזר בשנת 2018, ככל הנראה במכירה פומבית, והוצב בכניסה ל"קיסריה", יחידת המבצעים של המוסד, "היכן שהבחורים יוצאים למשימות", כפי שניסחה זאת נדיה, אלמנתו של אלי כהן. אכן מודל השראה חוצה זמנים.

עד כאן להפעם.