אחת לכמה שבועות אני מגיע מטעם SIT לחדר הדיונים בשיבא ARC כדי להעביר סדנת רעיונאות. בכל פעם המשתתפים מגיעים מתחום אחר – אתמול אלו היו הכירורגים.
הגעתי מוכן עם כלים של שבירת קיבעונות, רשימת שאלות שבהן AI יכול לעזור בשידרוג של רעיונות בוסריים ועוד. מה שלא ידעתי הוא שעל הדרך אלמד שני דברים חדשים על הקשר בין וותק ארגוני וגיל לבין חדשנות.
החלק הראשון של הסדנה הציג גל עטרות, CTO ושותף מנהל בקרן ההשקעות Edge Medical Venture , את הטיפים לבניה של חברה מצליחה בתחום המיכשור הרפואי. עבור כל אחד מששת המרכיבים שגל ציין הוא הדגים באמצעות אחת מחברות הפורטפוליו של הקרן. כשהוא הגיע למרכיב הצוות, הוא תפס אותי לרגע לא מוכן.
מדברים לא מעט על חשיבות הגיוון ברקע של חברי הצוות, בכישורים שהם מביאים ואפילו במגדר, גיל ועוד. אבל ההסבר של גל מדוע כדאי לרופאים וותיקים (בעיקר בכירים) לשלב בצוות גם רופאים צעירים היא לא רק בגלל אורינטציה טכנולוגית או זווית ראיה שונה. הרופאים הצעירים, אלו שעדין נמצאים עמוק בתוך העבודה השוטפת בבית החולים, מכירים טוב יותר את הפרקטיקה, את הפערים, את הצרכים. הם יידעו לשקף דברים שהרופא הוותיק אולי כבר פחות עוסק בהם.
כמה דקות לאחר מכן, חזרנו אל אותה נקודה עם שאלה אחרת. כששאלתי את המשתתפים מהם החסמים לחדשנות, אחד מהם – מתמחה צעיר – אמר שהיעדר ידע ונסיון יכולים להיות חסם. איך אני יכול לדעת אם ההצעה שלי טובה או לא אם עדין לא התנסיתי בכל הדברים?
בלי להמתין בכלל, ענה לו מתמחה אחר שישב צמוד אליו: נו, זה יתרון גדול!
היעדר נסיון יכול לגרום לחוסר בטחון, אבל הוא גם אחד הגורמים הכי משמעותיים להיעדרם של קבעונות ושל הרגלים ארוכי שנים. לא צריך לשבור קיבעון, פשוט כי הוא עדין לא נוצר.
מתמחים צעירים – נצלו את העובדה שעדין לא התנסיתם בהרבה דברים שהוותיקים כבר רגילים אליהם. את הבטחון שזה רעיון נכון תשיגו תוך כדי התהליך, כשתמשיכו לחקור, לבדוק ולהשוות אפשרויות, ולא מראש לפני תחילת העבודה על הרעיון – זה עלול להיות מאוחר מדי.
