השבוע התפרסמה ידיעה על שימוש בקוד מורס במסגרת מתקפת פישינג, כדי לעקוף את מנגנוני הסינון של דואר אלקטרוני. השימוש בתווים ובנקודות איפשר להסתיר את השמות האמיתיים של האתרים שבאמצעותם ביקשו התוקפים לאסוף מידע רגיש.
בעידן שבו השימוש במורס נעלם כמעט לגמרי, השיטה הזו היא דוגמא מצוינת ליצירתיות וליישום חדש של טכנולוגיות ישנות, אבל מורס בוודאי מתהפך בקברו בגלל השימוש לרעה בקוד שנקרא על שמו. לפחות אפשר ללמוד מהתזכורת הזו עוד כמה דברים על מורס ועל החשיבות של הכרת הטכנולוגיות הבסיסיות ביותר גם כיום.
בדרך כלל אני כותב על אנשים ששם משפחתם הפך ל"מותג" בימי ההולדת שלהם (כמו גאנט, אפגאר או פארטו). הפעם החלטתי לא לחכות עד אפריל, כי הדוגמא של מתקפת הפישינג באמצעות מורס היא פשוט טובה מדי. אם אתם בכל זאת מחפשים קשר לשבוע הנוכחי, ב- 8 בפברואר 1838 סמואל מורס הציג לראשונה בפומבי את הטלגרף בפילדלפיה.
אז הנה כבר חידוד ראשון חשוב – סמואל מורס אמנם פיתח את קוד המורס ביחד עם אלפרד וייל, אבל ההמצאה היותר חשובה שלו היא הטלגרף, שעל גבו הועבר המידע בקידוד מורס עד שהפך לסטנדרט.
אפשר להעביר את סימני הנקודות והקווים על גבי זרם חשמלי, גל אלקטרומגנטי, גלי אור נראה, גלי קול ואפילו על גבי מים, שרשראות חרוזים לצוואר ועוד. השחקן אורלנדו בלום קעקע על היד את השם של בנו בקוד מורס, אבל טעה באיות…
מורס בכלל היה אמן וצייר לא מעט דיוקנאות בצעירותו. הוא אפילו צייר את נשיא ארצות הברית, ג'יימס מונרו, אבל מהר מאד הבין שאמנות היא לא מסלול קריירה יציב, וחיפש עיסוק כלכלי יותר. יש לא מעט דוגמאות לקשר בין אמנות לטכנולוגיה, אבל המעבר מהראשונה לשניה בגלל שיקולים כלכליים מרמז תמיד על סדרי עדיפויות לא נכונים שלנו כחברה…
מצד שני, כאשר מורס חבר אל אלפרד וייל ליצירה של קוד מורס, הוא כבר ידע מה הוא מחפש. וייל לא רק הבין בטכנולוגיה – הוא גם היה בעל הון ובעל קשרים בתעשיית הברזל (הקשר בין מסילות ברזל לבין פריסת עמודי הטלגרף היה הדוק מאד). אז הנה עוד לקח רלוונטי ליזמים: טכנולוגיה ורעיון לבד בלי הון וקשרים עלולים להיות לא מספקים.
כמו בכל המצאה חדשה, הגרסה הראשונה של קוד מורס לא היתה דומה למה שאנחנו מכירים היום. מורס בחר לקודד בקווים ונקודות רק את עשר הספרות, כשהמטרה היתה שמי שמקבל את רצף הספרות ישתמש בספר צופן נוסף כדי לחלץ ממנו את הטקסט. נשמע מסורבל, לא? אז חמש שנים מאוחר יותר מורס הרחיב את השיטה והוסיף סימון ייחודי לכל אות באלף-בית האנגלי.
הנה הטבלה המלאה של הקידוד הבינלאומי במורס:
בואו נעשה ניסוי קטן:
רואים את הסימונים של האותיות M ו- I? שני קווים הם האות M, שתי נקודות הן האות I.
עכשיו זמזמו לעצמכם ברצף את האותיות MIMIMIMIMI, שהן ראשי התיבות של הסרט האלמותי משימה בלתי אפשרית Mission Impossible. נשמע מוכר? זה לא מקרי!
אז איפה עדין אפשר למצוא היום מורס חוץ מאשר במתקפות פישינג?
ובכן, רשת הטלגרף האחרונה בעולם נסגרה בהודו לפני מספר שנים, ולכן כנראה שלא תוכלו לשלוח מברקים בטלגרף בכלל, ובטח לא במורס.
בסרטי קולנוע ובטלויזיה עדין אפשר למצוא לא מעט איזכורים לאחד השימושים הכי חשובים בקוד מורס – שיגור של בקשה העזרה SOS, שמורכבת במורס מרצף של שלוש נקודות, שלושה קווים ושלוש נקודות (· · · – – – · · ·). הסיבה לבחירה ברצף האותיות הזה היא שהוא קל לשימוש ולזיהוי גם כשיש הפרעות, אבל האגדה האורבנית על כך שזהו קיצור של Save Our Souls היא יפה, אז לא נקלקל לכם את הכיף.
דוגמאות עדכניות לשימוש במורס גם לשידור וגם לפענוח של מסרים משולבות בסרט זוכה האוסקר "פרזיטים" מ- 2019. המסרים שם מקודדים באמצעות הדלקה וכיבוי של מתג תאורה, אבל ראו הוזהרתם – הסרט לא תמיד קל לצפיה.
ואם אתם חושבים שמורס זה שילוב של ישן וחדש – מה דעתכם על תקיפת סייבר שמבוססת על כתב היתדות האכדי? תודה לד"ר תומר סימון על ההפניה!
קווה שהשימוש שלכם במורס יהיה רק להעברת הודעות משמחות.
עד כאן להפעם.